בס"ד
כיצד מעבירים מהנהגת דין לרחמים? / להפטרת פרשת שמות / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
מדי פעם נתקל בע"ה
במנהגים ייחודיים של יהודי ג'רבא לעניין ההפטרה. הספרדים מפטירים השבת מפתיחת דברי
ירמיהו, והאשכנזים מישעיהו כז. קהילות ג'רבא מפטירות את ההפטרה הכתובה ביחזקאל (טז, א – ב):
(א) וַיְהִי
דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר: (ב) בֶּן אָדָם הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת
תּוֹעֲבֹתֶיהָ:
הפטרה זו אינה קלה לשמיעה,
עד כדי כך שרבי אליעזר במסכת מגילה (ד, י) הורה "אין מפטירין בהודע את
ירושלים!". הרמב"ם בסוף סדר התפילה (כרך אהבה) פוסק שמותר לקרוא ואף לתרגם
לציבור דוברי הארמית את ההפטרה הזו.
רבינו עומד על הפער בין
תחילת הקטע בו כנסת ישראל מושווית לתינוק מוזנח, ובין סוף הקטע בו ה' חס ומרחם
עלינו. מהו הגורם לשינוי זה? כותב הרב (אות כא):
"בן אדם, הודע את
ירושלים את תועבותיה" - תיבת "הודע" עם הכולל גימטריא כחשבון 'אלהים'
שהוא מדת הדין. שבתחילה אומר הנביא שהשם יתברך התנהג עם ישראל במדת הדין ולא חסה
עלייך עין..., ואחרי זה מתעוררת מדת הרחמים "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת
בדמייך, ואומר לך בדמיך חיי", כי תיבות "בדמיך חיי" גימטריא שם
הוי"ה ארבעה פעמים,
מידות הדין והרחמים
רמוזות במילים בהן פונה אלינו ה': המילה 'הודע' היא אלהים=דין, והמילים המטלטלות 'בדמייך
חיי' הן מאה וארבע, ארבע פעמים שם הויה ברוך הוא.
אגב זאת מעיר הרב:
והמספר הזה מורגל אצל
יהדות אי ג'רבא והאיזור, כשתורמים תרומה תורמים כחשבון ארבע פעמים שם הוי"ה
ברוך הוא לעורר רחמים.
יהודי ג'רבא נהגו לתרום
צדקות על סך מאה וארבע מהמטבעות המקומיים, כדי לרמוז את ריבוי החסד, בדמייך חיי'.
אולם מהו המעבר? כיצד
עוברים מדין לרחמים? דבר זה רמוז בסוף ההפטרה:
ולבסוף הנביא אומר "ותיפי
במאד מאד", והוא על דרך מה שכתב הגאון חתם סופר ז"ל...שיש שני דברים
חשובים שהקדוש ברוך הוא מבקש מישראל לעשותם, והם תורה וגמילות חסדים, וזה נרמז
בתיבת מא'ד, שהיא נוטריקון "מימינו אש דת" (דברים לג, ב) , וכן "משכיל
אל דל" (תהלים מא, ב) והנביא אומר שישראל תיקנו עצמם ומחזיקים בפעמיים "מאד
מאד", היינו בשני דברים החשובים הנ"ל.
הגאון רבי משה סופר,
ה'חת"ם סופר' מדגיש כי ישנם שני דברים מרכזיים שעם ישראל נתבע לעשות: תורה
וחסד. רבינו מוסיף נדבך ורומז את הדרכים הללו במילה "מאד", שהם ראשי תיבות
של פסוקים העוסקים בכך. וכך דרשתו: כיון שהתייפינו ב'מאד מאד', דהיינו הדברים
הרמוזים בהם שהם תורה וגמילות חסדים – הרי שנתעלנו להיות נדונים מתוך חסד ורחמים. זהו
המסר של הנביא יחזקאל לדורות: תורה וגמילות חסד מבטלים דינים ומעוררים את הרחמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה