בס"ד
החירות שמביאה לעבדות
שמביאה לחירות... / להפטרת פרשת משפטים / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצ"ל
זכינו להיוולד בעולם בו
העבדות היא דבר מגונה, ולו רק באופן עקרוני. בשורתה של היהדות ניצחה לאחר אלפי
שנים. מעולם שבו לשחרר עבדים היה דבר מוזר ומשונה, עד לעולם בו באופן רשמי שיעבוד
של אדם נחשב לחוסר מוסריות ולפשע.
מהי הסיבה שציוותה התורה
לשחרר את העבד העברי? בהפטרתנו ישנה נבואה קשה נגד מעשה מכוער שעשו אנשי ירושלים,
שהחזירו את עבדיהם לשעבר לעבוד אותם שוב, לאחר ששיחררו אותם!
התוכחה מתחילה בהקדמה על
המצווה לשחרר את העבדים (מדרשו של שם, אות יב):
"ביום הוציאי אותם
מארץ מצרים מבית עבדים לאמר מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו" וגו' (ירמיה לד,
יג-יד).
מדייק רבינו:
לשון הכתוב מורה, שבזה
שהוציאם ממצרים היתה סיבה לצוותם על שלוח עבדים לחפשי.
הנביא ירמיהו מחבר בין
יציאת מצרים לבין שחרור עבדים. ההדגשה היא תמוהה: הציווי היה ביום הוציאו אותם
מארץ מצרים. זה מאד תמוה, שכן הציווי ניתן לאחר מעמד הר סיני שהיה ימים רבים אחרי
יציאת מצרים! מהי כוונת הנביא? מסביר רבינו:
ונראה דהיינו טעמא כיון
שהוציאנו ממצרים מבית עבדים, בדין הוא שנקבל עבודתו יתברך עלינו, כמאמר הכתוב
(ויקרא כה, נה) "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ
מצרים", ודרשו רבותינו ז"ל (בבא מציעא י, א) ""עבדי הם"
- ולא עבדים לעבדים", ולכן ציונו על שילוח עבדים.
באופן ראשוני
אינטואיטיבי היינו מפרשים באופן הבא: הרי אתם עם ישראל חוויתם את אכזריות השעבוד,
אם כן כיצד תוכלו לשעבד את אחיכם? לכן שחררו אותם!
לא כך מסביר רבנו. רבנו
מחדש כי יציאת מצרים מגלה שישנו רק שיעבוד אחד בעולם: לקב"ה. היציאה ממצרים יצרה ריק,
ואקום, במקום בו היתה שליטה על עם ישראל. מה או מי ימלא את אותו ואקום? האם ייתכן שאדם אחר ייכנס
לשם וישעבד את אחיו העברי? אין הדבר ראוי, אלא רק הקב"ה בעצמו הוא מי שינהיג
את הישראלי שזכה זה עתה בחירותו. אנו עבדי ה' באופן ישיר, ולא עבדים לעבדים שלו.
עבדות זו – אין חירות גדולה ממנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה