עמל תורה: רוחני וגם פיזי!

 בס"ד

עמל תורה: רוחני וגם פיזי / לפרשת בחוקותי / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

ברכת ה' מובטחת להולכים בחוקות ומצוות ה' (ויקרא כו, ג-ד):

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:

חז"ל פרשו שההליכה בחוקות ה' המדוברת כאן היא עמל תורה, ועל , וכפי שמביא רבינו את דברי רש"י (אות ד):

...כתב רש"י ז"ל "אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, ואת מצותי תשמרו, הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים", עד כאן.

רש"י בעקבות חז"ל מחבר את שני חלקי הפסוק כתהליך אחד: עמל תורה המביא לידי מעשה, הוא זה שיגרום לבואן של כל הברכות בעזרת ה'.  אולם יש לדייק בלשונו של רש"י:

דקדקו חז"ל מה לשון "עמלים" והיה צריך לומר 'שתהיו לומדים בתורה', וכן אחר כך יאמר 'הוו לומדים בתורה על מנת לשמור ולקיים'.

אם מדובר על לימוד תורה, מדוע חז"ל מיקדו זאת בעמל (כלומר: הדרך) ולא בלימוד (כלומר: המטרה)? אלא שחז"ל רמזו משהו מעבר לכך:

ויש לומר, הכוונה שלא להתעצל מללכת למקום תורה, אם זה דרשה או שיעורי תורה שזה מתייחס אליו לשון עמל ויגיעה, וכן "ואת מצוותי תשמרו", מלשון (בראשית לז, יא) "ואביו שמר את הדבר", שענינו צפייה לעתיד, כך בקיום המצות על ידי שתהיו עמלים בתורה ומזדרזים ללכת לכל מקום שיש לימוד, תהיו מצפים מתי יבואו לידכם, ומיד תזדרזו לקיימם.

התלמוד במסכת ברכות (ו, ב) אומר "אגרא דפרקא – ריהטא", מסביר רש"י:

אגרא דפרקא - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם - היא שכר המרוצה...

רוב הציבור שאינו לן באוהלה של תורה, לא תמיד יכול להגיע לעמל תורה במשמעות של העמקה וניתוח למדניים. מחדש התלמוד, שאצלם עיקר השכר הוא על הריצה לשיעור, ל'פרקא'. אולם יכולה להתגנב מחשבה, שמא לא בזכותם תתברך הארץ... רומזת התורה: גם עמל ריצה, המלווה בתשוקה וציפייה ליישום הנלמד, גם מביאים את ברכת ה' על עמו וארצו. אשריהם ישראל שכולם שותפים בבניין העולם ובברכתו!