אחד או שנים?

 בס"ד

אחד או שניים? / להפטרת פרשת שלח לך / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

ריגול אינו דבר שלילי אלא כלי לגיטימי בניהול המוכנות למלחמה. מסיבה זו אנו מוצאים מנהיגים בתנ"ך השולחים מרגלים טרם פעילות צבאית, למרות הטראומה הנוראה של חטא המרגלים. יהושע שולח שני מרגלים ליריחו ערב המלחמה הראשונה של כיבוש הארץ, שם רחב מגוננת עליהם מפני הריגול הנגדי של מלך יריחו (יהושע ב):

(ד) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה: (ה) וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם: (ו) וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג:

ישנם כמה קשיים בלשון הפסוקים. אחד מהם הוא המעבר מלשון יחיד ("ותצפנו") ללשון רבים ("העלתם"). קושי נוסף הוא החלוקה של ההסתרה לשני פסוקים: היה מתאים שיסופר בהתחלה שהיא הצפינה אותם בפשתי הגג, ודי בכך!

מסביר רבנו על פי המדרש (אות יב):

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (במדבר רבה טו א) מה שנאמר 'ותצפנו' בלשון יחיד, כי שני האנשים הללו הם כלב בן יפונה ופנחס, ובזמן דחוק לא דאגה לפינחס כי הוא יכול להיות רואה ואינו נראה, ש'פינחס הוא אליהו', ודאגה רק לכלב בן יפונה. ואחרי שיצאו מאתה האנשים ששלח מלך יריחו, ואז לא היה צריך להשתמש במעשה נסים, ואז העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ, עד כאן.

הרב מתבסס על המדרש ומסביר שבפעם הראשונה היה רק אדם אחד להטמין: את כלב בן יפונה. המרגל השני – פנחס בן אלעזר הכהן – בכח קדושתו פשוט העלים את עצמו! לכן בפעם הראשונה היא מצפינה רק אדם אחד. אולם רבינו מוסיף כאן חידוש משלו: ההצפנה השניה ('העלתם הגגה') אינה המשך של ההצפנה הראשונה. הראשונה היתה בהפתעה, כנראה עקב חיפוש פתע של שוטרי יריחו. פנחס העלים עצמו מיידית, ורחב היתה צריכה לטפל רק בכלב. אולם לאחר הסתלקות השוטרים, שניהם יצאו ממחבואם, ועד הלילה היא ארגנה להם מסתור על הגג מתוך רוגע, ושם אין צורך להשתמש בנס או בשמות קדושים ללא דחיפות.

רבינו מסיים את דבריו בחיזוק מתוך שימוש בגימטריה:

ואפשר לרמוז זה כי 'ותצפנו' עם הכולל במספר קטן עולה כחשבון "כלב בן יפונה", 'והיא העלתם הגגה' בלשון רבים, תיבת 'העלתם' גימטריא "כלב בן יפונה ופינחס כהן", לרמוז הטעם, שבתחילה נאמר בלשון יחיד, ואחר כך בלשון רבים וכמבואר.

בשימוש ב'הכולל' הכוונה היא שאנו סופרים את המילה כעוד ערך בחשבון המספרי. 'מספר קטן' הוא חישוב ערך מספרי ללא עשרות, מאות וכן הלאה. רבנו מצא שהמילה 'ותצפנו' המדברת בלשון יחיד אכן רומזת רק לכלב, ואילו המילה 'העלתם' המדברת בלשון רבים טומנת בחובה את שמות שני המרגלים.