בס"ד
תבחר את המלחמה שלך... /
להפטרת פרשת בשלח / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
שירתה של דבורה הנביאה,
רומזת לא מעט למתן תורה (שופטים ה, ד):
ה' בְּצֵאתְךָ
מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ
גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם:
על מה מדובר? מגלה לנו
רש"י על פי חז"ל:
ה' בצאתך משעיר – זה מתן
תורה...ומה עניינה לכאן? כך אמרה דבורה: קשה היא התורה לפרוש ממנה וטובה היא לדבק
בה...ולכך נמסרו ישראל ביד הגויים על פרישתם הימנה וכשהתנדבו לעסוק בה נושעו...
דבורה אומרת בתחילת
שירתה את הסיבה לכל השיעבוד תחת יד יבין וסיסרא: עזיבת התורה. אם ישראל היו דבקים
בה', כל האסון לא היה קורה.
רבינו ממשיך קו זה (אות
יח):
"יבחר אלהים חדשים,
אז לחם שערים, מגן אם יראה ורומח, בארבעים אלף בישראל" (שם ח). אפשר לפרש
בדרך רמז על פי מה שכתבו חכמינו זכרונם לברכה שיש לו לאדם לחלק זמנו לשלשה חלקים,
לתורה, ולעבודה, ולשינה, וסימן לדבר "אז תצליח את דרכיך, ואז תשכיל"
(יהושע א, ח), "ישנתי אז ינוח לי" (איוב ג, יג). תיבת א'ז גימטריא
שמונה, לומר שיחלק היום לשלשה חלקים, שמונה שעות לעבודה, ושמונה שעות ללמוד תורה,
ושמונה שעות לשינה.
כל אדם מחוייב לעסוק
בתורה נתח משמעותי של היום. חז"ל הציבו רף של שליש היום, שמונה שעות. הדבר
רמוז בכמה מופעים של המילה "אז" שערכה המספרי הוא שמונה, לרמוז שיש לתת
שליש לפרנסה ('דרכך'), שליש לתורה ('תשכיל') ושליש לשינה (ואולי גם שאר צרכי
הגוף).
זו הביקורת אותה מעבירה
דבורה על דורה:
וזהו רמז הפסוק "יבחר
אלהים חדשים",...כאשר ישראל עזבו את ה' והלכו אחרי אמונת עבודה זרה, מיד באה
עליהם מלחמה שערה ולא עזר להם מגן ורומח. על כן כאשר נכנעו להשם יתברך ובזה הצליחו
במלחמה ונכנע האויב, ועשו שירה בשירתם שהם מקבלים עליהם להאמין בהשם יתברך ולעסוק
בתורתו,
העם ירד מן הדרך ובחר
אלהים חדשים, מה שגרם לעונש לבא בדמות שיעבוד לכנען. הקושי עורר את העם לחזור
בתשובה, אל התורה.
וזהו "אז לחם שערים"
שמונה שעות כחשבון א'ז יהיו בשביל לח'ם הרוחני, גם ללחום מלחמתה של תורה, בשערי'ם
המצויינים בהלכה, כי רק בזכות זה יהיה "מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף ישראל",
...
אז – שמונה שעות – ילמדו
תורה! במקום להילחם עם האויב אנו מעדיפים את מלחמתה של תורה! אמנם יש להקפיד בכך
לפני שהצרות חלילה באות...
אבל אין די רק ללמוד,
אלא גם לקיים, כרמוז כאן:
ויש לרמוז בתיבת שערי'ם
שהיא גימטריא כת"ר (620) כחשבון תרי"ג (613) מצות ושבעה דרבנן, לרמוז
שקבלו עליהם ללמוד התורה וגם לקיים מצותיה, ולא תהיה משפה ולחוץ...
המילה 'שערים' רומזת לשני
דברים: הדרש הוא על שערי הלכה, לימוד התורה. הערך המספרי של המילה הוא כמנין מצוות
דאורייתא ודרבנן, מה שרומז לחובה לקיים את מה שנלמד.
יהי רצון שזכות התורה
תסיר מעלינו כל אויב ורודף!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה