ארבע הבטחות לארבעה קשיים / לפרשת וארא / מתורת ר' רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
הקב"ה
מעודד את רוחו של משה, שנפלה לאחר המפגש הראשון והכושל עם פרעה. ארבע ביטחונות
בגאולה מעניק ה' למשה בשיחתם (מנחת כהן, ו,ה):
(שם) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל
אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי, לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו'. אפשר
לפרש במה שכתבו רבותינו ז"ל, כי
בהיותנו בגלות אין השם שלם וחסר ממנו אותיות ו"ה. גם כתב הרב בן איש חי בפרשת
וזאת הברכה על פסוק "ה' בדד ינחנו", כי בגלות חסר אות דל"ת משם שדי
ודל"ת משם אדנו"ת ע"ש. גם כתב הרב לחם לפי הטף בשם הרש"ש
ז"ל, כי בגלות נחסר "כי" מהשכינה ונשאר רק אותיות "שנה",...נמצא
ו"ה מהוי"ה ושני דלתי"ן משדי ומאדנו"ת ו"כי"
מהשכינה סך הכל עולה מ"ט....
גלות היא חילול שמו של הקב"ה!
הדבר מבוטא בפגיעה בשמותיו, אותיות חסרות משמות הקדש. לא רק בשם הוי"ה
ב"ה, אלא גם בשמות שדי, אדנו"ת ושכינה. סך האותיות החסרות, עולות
בגימטריה 49, לרמוז על שערי הטומאה בהם נמצאים עם ישראל. אם כן – יש להושיעם בדחיפות,
למען שמו, או שמותיו.
זאת ועוד, מצד ישראל עצמם שהיו בעבודה
קשה וכמעט שאי אפשר להם במציאות לצאת כי המזל מורה שכל הנמכר עבד במצרים לא ירים
ראש...
יש את המצוקה העצמית של העבדות, בבית
עבדים, מקום בו מעולם לא יצא עבד.
וכן נוסף צער אחר מצד המעבידים אותם
שהם המצריים המתהללים באלילים וכפרו בה' כמו שאמר פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו"
וגו' ונמשך מזה חילול שמו יתברך.
כשמצרים משווים את מעמדם למעמד עם
ישראל, הם מסיקים מזה ח"ו שאליליהם חזקים יותר, וממילא חילול ה' מתחזק בר
מינן.
וכן יש עוד צער אחר שאם היו מתעכבים
ישראל שם היו נטמעים בחמשים שערי טומאה ואז אי אפשר להם אח"כ לקבל התורה שהיא
יסוד העולם.
חשש רביעי ואחרון במצב הנוכחי, הוא
חלון ההזדמנויות המצומצם להצלת עם ישראל במצב רוחני הפיך. הם שקועים בעומק הטומאה,
בערוות הארץ, ארץ הכשפים המושחתת. אם לא עכשיו – אימתי??
את כל הרכיבים האלה, שיש בכל אחד בפני
עצמו טעם לזרז את יציאת ישראל, מונה ה' לפני משה:
וכנגד הארבעה צערים הנזכרים, אמר
הקב"ה למשה: (א) "וגם אני" וגו', "וגם" גימט' מ"ט,
רמז למה שנחסר משמותיו הקדושים בגלות מצרים שזה שייך לו יתברך ולכך אמר "וגם"
אני.
וגם אני – רומז לעניין חסרון שמות ה'
בגלות, וג"ם=49. ממילא: אני, כלומר: זה עניין "אישי" כביכול, של ה'
יתברך.
זאת ועוד (ב) "שמעתי את נאקת בני
ישראל", מצד צער ישראל שהם בעבודה קשה.
הכאב הנוראי של העם, הוא מניע חזק לפעולת הצלה.
זאת ועוד (ג) "אשר מצרים מעבידים
אותם" שהם מלכות הרשעה הכופרים בהשי"ת ונמשך מזה חילול ה' וכנז"ל.
דווקא מצרים. לא נאמר "נאקת בני
ישראל מעבודתם", אלא דווקא ש"מצרים" מעבידים אותם, ומנכסים לעצמם
הצלחה נגד ה' אלוהי ישראל.
זאת ועוד (ד) "ואזכור את בריתי",
היא התורה כמו שכתוב "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי",
שאם יהיו ישראל ח"ו נטמעים שם מי יקבל התורה?
והנה ההבטחות:
(א) "ולכן אמור לבני ישראל אני ה'
" שיגאלו ישראל ויהיה השם שלם, ...
(ב) וכנגד צער ישראל אמר "והוצאתי
אתכם מתחת סבלות מצרים"...שהוא השר שלהם הנזכר, וממילא אתיא (=בא) "והצלתי
אתכם מעבודתם" של המצריים עצמם.
(ג) וכנגד חילול שמו יתברך מהמצריים
אמר "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים", באופן שידעו כל העולם, כחו
וגבורתו של הקב"ה, ויתקדש שמו יתברך בעולם,...
(ד) וכנגד קבלת התורה אמר "ולקחתי
אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים" וגו'.
גלותם
וצרותיהם של ישראל, הם עניין הקרוב לקב"ה, הם בראש מעייניו, הן מצידו, מצד
קידום עולמו להכרתו, והן מצד צערו על בניו. מאמינים בני מאמינים אנחנו, ומצפים
לישועה ברחמים גם מהמגיפה הזאת, וגם משאר צרותינו. יהי רצון שנגאל גאולה שלמה
במהרה.
שבת
שלום,
רועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה