בס"ד
דיבור טהור - דיבור בורא
/ להפטרת פרשת שופטים / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
כח הדיבור של הנביא היה
יוצא דופן. פיו הפיק דיבורים עליונים ומסרים הרואים הרבה מעבר ליכולת האנושית
הפשוטה. האם יש לנו כיום יכולת לקידוש הדיבור? ומהי ההשפעה של דיבור כזה? כותב רבנו
(אות ח):
ואשים דברי בפיך, ובצל
ידי כסיתיך, לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולאמר לציון עמי אתה (ישעיה נא, טז). אפשר
לפרש בדרך רמז ומוסר, שיש לו לאדם להתרחק כמטחוי קשת מלשון הרע ורכילות ודברים
בטלים, ובהיפך יש לו להקדיש זמנו לדברי תורה ופיו יהיה קדוש.
כח הדיבור הוא אלוהי.
אחד ממותרי האדם מן הבהמה. 'מדבר' לעומת 'חי'. על כח כה עליון יש לשמור כמו שצריך,
ולהשתמש בו בצורה נכונה ראויה ומכובדת, כרצון ה'. להרבות בדברי תורה, בתפילות, ובדיבורים
משמחי לב ומשיבי נפש. מן הצד השני יש לברוח בכל הכח מדיבורים המשפילים את הכח
האלהי הזה: לשון הרע, רכילות ושאר דיבורים אסורים ופוגעים.
במה יזכה המקפיד בכך?
וזהו רמז הפסוק "ואשים
דברי בפיך", אלו דברי תורה דברי אלהים חיים יהיו בפיך, ותתרחק מן דברים
אסורים, ובזכות זה "ובצל ידי כסיתיך", להיות השכינה שורה עליך, וכדברי
התנא באבות (ג, ג) "אפילו אחד יושב ועוסק בתורה הקדוש ברוך הוא קובע לו שכר".
תרבה במיוחד בלימוד
תורה, ובזה תמשוך עליך שכינה והשגחה אלוהית. ובנוסף:
ועל ידי הלימוד בתורה
תזכה לחדש חידושים, שנחשב לך כאילו אתה בורא שמים וארץ כדברי חכמינו זכרונם לברכה
בגמרא (סנהדרין צט, ב).
אדם העוסק בתורה לשמה
בונה עולמות. כך אומר התלמוד. כיצד יעשה זאת? רבנו מחדש שהדבר מותנה קודם בשמירה
על הפה בבחינת 'סור מרע'. אולם יש ללמוד 'לשמה', מה שמוסבר על ידי רבנו כיצירת
חידושי תורה, הנובעים מתוך הפה אותו זכית לטהר ולקדש.
יהי רצון שנזכה לדיבור
טוב וקדוש!
