Thursday, August 27, 2026

להיות אל"ף אל"ף!

 בס"ד



להיות אל"ף אל"ף!! / להפטרת פרשת כי תבוא / מתורת רבנו רחמים חי חוויתא זצוק"ל

חכמי הרמז והסוד חושפים לנו עומקים הנמצאים מעבר לקריאה הפשוטה. בבואנו לקרוא בתורה או בנביאים, אנו מסתמכים על הידע המוקדם שלנו ופעמים רבות נשארים ברובד זה.

רבנו - בבואו לפרש את הפטרתנו, פותח בדבריו של אחד מגדולי חכמי הרמז האחרונים, מרן רבי יוסף חיים מבגדד, שהשבוע גם חל יום פטירתו:

בהפטרה: קומי אורי כי בא אורך. אפשר לפרש על פי מה שכתב הרב 'עוד יוסף חי' ז"ל בפרשת שמות משם רבינו האר"י ז"ל, כי הוי"ה במילוי דאלפי"ן עולה מ"ה גימטריה אד'ם

כבר עסקנו בעבר במושג ה'מילוי' של שם ה', דהיינו הצורה המלאה של כל אות משם ה'. ישנם ארבעה מילויים, המכונים על ידי המקובלים ע"ב ס"ג מ"ה ו-ב"ן. כאשר "ממלאים" את שם ה' באותיות א' (יו"ד ק"א וא"ו ק"א) הגימטריה היא ארבעים וחמשם, כמו המילה 'אדם'.

ולכן דוקא ישראל נקראים אד'ם ולא אומות העולם,

זה כאשר עם ישראל הולך בדרך, ישנה מעין 'זהות' וחיבור בבחינה מסויימת בין ה' יתברך לעמו אהובו.

וכשישראל חוטאים ויושבים בגלות אז נחסור אות א' ממילוי הוא"ו ונשאר גימטריה 'דם' שהיא גימטריה 'גולה',

האות א' מבטאת את החיבור של הקב"ה לעולם, אלופו של עולם. על עם ישראל הוטלה המשימה לחבר את האות א למציאות החומרית, ה'דם', ומכך נוצר אותו חיבור מושלם, צורת 'אדם'. כאשר אין דואגים לחיבור הקדוש הזה, התוצאה הנוראית אך הטבעית היא 'גולה', מילה שערכה המספרי הוא...דם.

ובעת הגאולה יהיה מילוי הוא"ו שלם בא' ויהיה מספרו 'גאולה' עיין שם.

כשמוסיפים את האות א' למילה גולה, הרי לנו תיקון, 'גאולה'. כך מלמדנו ה'בן איש חי'.

מוסיף על זה רבנו רחמים:

וזה שכתוב "קומי אורי כי בא אורך", "בא" קרי ביה "ב-א' אורך" שהאור והגאולה שיבואו לישראל הם ע"י אות א' שיתמלא הוא"ו ויהיה שם הוי"ה במילוי אלפי"ן גימטריה 'גאולה'.

המילה 'בא' מתחלקת לשתים על דרך הרמז: ב-א' (כלומר: על ידי א') מגיע אורך, גאולתך! הנביא רומז כאן רמז נפלא ומתוק – רצונכם להגאל? רצונכם לצאת מהגולה? פעלו להשכנת השכינה הקדושה בעולמו של הקדוש ברוך הוא, וממילא אור הגאולה יזרח, יהיה שמו של ה' שלם!

רבנו מאריך ומסביר כמה וכמה רמזים על סמך יסוד זה, למשל בפסוק (תהלים כג, א) "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", אותו הוא קורא על דרך הרמז "לא א'-חסר", וכן בתפילה "גאולה שלמה", גאולה של מ"ה, ועוד. תן לחכם ויחכם עוד.

Thursday, August 20, 2026

מזל טוב! נולדה לך מצווה!

 בס"ד



מזל טוב! נולדה לך מצווה! / להפטרת פרשת כי תצא / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

ימי תשובה ממשמשים ובאים. נעימות הסליחות מתנגנות החל מחצות ועד לאשמורת הבוקר, ואולי גם אחרי... בראיה פשוטה, ההפטרות עדיין עסוקות בנחמה אחרי האבל של תשעה באב, ועוד לא מביאות אותנו להתבונן בעניינה של תשובה וימי הדין הממשמשים ובאים. רבנו יפתיע במבט חדש על הפטרה של פרשתנו, וימצא רמז המכין אותנו לימי הרחמים (אות י):

רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה, אמר ה' (ישעיה נד, א). אפשר לפרש על פי מה דאיתא בגמרא (ברכות לד, ב) "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד".

התלמוד בברכות מציג מחלוקת על עניין מעלת הצדיקים ובעלי התשובה, מי גדול ממי, האם צדיקים או בעלי תשובה. רבינו מביא רמז מהפטרתנו להוכיח שבעלי תשובה גדולים יותר. המשנה במסכת אבות מלמדת שאדם העושה מעשה מצווה בורא לו פרקליט, סנגור, אחד. הרב מתייחס לזה כמעין לידה: מכח פעולתך נולדה מציאות רוחנית חיובית חדשה. ההפטרה מדברת על 'עקרה' שלכאורה אין לה בנים, ועל 'בעולה' שזכתה לפרי בטן. הנביא מפתיע ואמר שלעקרה יש יותר בנים מהבעולה!! כיצד זה ייתכן? אם נאמר שה'עקרה' היא בעל התשובה שהיה ללא 'לידות'  מצוות, וה'בעולה' היא הצדיק הגמור בעל ה'ילדים' הרבים, דברי הנביא יובנו:

וזהו רמז הפסוק "רני עקרה לא ילדה", החוטא שנשמתו היתה 'עקרה' מהמצוות ולא ילדה מלאכים מליצי יושר בזכות מצותיו.

ומדוע? כיצד זה מוסבר?

כי יש כל האפשרות לאדם לחזור בתשובה ותהיה מעלתו יותר גדולה מצדיקים גמורים. וזהו "כי רבים בני שוממה" שהיו שוממים מהתורה ומצות, ועשו תשובה, "מבני בעולה", אלו צדיקים גמורים. אמר ה', ונאמן בעל הגמול.

התלמוד מלמד שבעלי תשובה גדולים מהצדיקים הגמורים, אם כן בניהם מרובים!

הרב לא מסביר כאן מדוע. נראה להסביר על פי דברים שכתבנו במקום אחר: כאשר בעל התשובה חוזר מתוך אהבה, זדונותיו נהפכים לזכויות! ממילא כמות המצוות שלו - וגם סוג ה'מצוות' - מרובים משל הצדיק מבטן ומלידה.

ויהי רצון שנזכה לתשובה אמיתית מתוך אהבה גדולה.

Thursday, August 13, 2026

דיבור טהור - דיבור בורא

 בס"ד



דיבור טהור - דיבור בורא / להפטרת פרשת שופטים / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

כח הדיבור של הנביא היה יוצא דופן. פיו הפיק דיבורים עליונים ומסרים הרואים הרבה מעבר ליכולת האנושית הפשוטה. האם יש לנו כיום יכולת לקידוש הדיבור? ומהי ההשפעה של דיבור כזה? כותב רבנו (אות ח):

ואשים דברי בפיך, ובצל ידי כסיתיך, לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולאמר לציון עמי אתה (ישעיה נא, טז). אפשר לפרש בדרך רמז ומוסר, שיש לו לאדם להתרחק כמטחוי קשת מלשון הרע ורכילות ודברים בטלים, ובהיפך יש לו להקדיש זמנו לדברי תורה ופיו יהיה קדוש.

כח הדיבור הוא אלוהי. אחד ממותרי האדם מן הבהמה. 'מדבר' לעומת 'חי'. על כח כה עליון יש לשמור כמו שצריך, ולהשתמש בו בצורה נכונה ראויה ומכובדת, כרצון ה'. להרבות בדברי תורה, בתפילות, ובדיבורים משמחי לב ומשיבי נפש. מן הצד השני יש לברוח בכל הכח מדיבורים המשפילים את הכח האלהי הזה: לשון הרע, רכילות ושאר דיבורים אסורים ופוגעים.

במה יזכה המקפיד בכך?

וזהו רמז הפסוק "ואשים דברי בפיך", אלו דברי תורה דברי אלהים חיים יהיו בפיך, ותתרחק מן דברים אסורים, ובזכות זה "ובצל ידי כסיתיך", להיות השכינה שורה עליך, וכדברי התנא באבות (ג, ג) "אפילו אחד יושב ועוסק בתורה הקדוש ברוך הוא קובע לו שכר".

תרבה במיוחד בלימוד תורה, ובזה תמשוך עליך שכינה והשגחה אלוהית. ובנוסף:

ועל ידי הלימוד בתורה תזכה לחדש חידושים, שנחשב לך כאילו אתה בורא שמים וארץ כדברי חכמינו זכרונם לברכה בגמרא (סנהדרין צט, ב).

אדם העוסק בתורה לשמה בונה עולמות. כך אומר התלמוד. כיצד יעשה זאת? רבנו מחדש שהדבר מותנה קודם בשמירה על הפה בבחינת 'סור מרע'. אולם יש ללמוד 'לשמה', מה שמוסבר על ידי רבנו כיצירת חידושי תורה, הנובעים מתוך הפה אותו זכית לטהר ולקדש.

יהי רצון שנזכה לדיבור טוב וקדוש!

Thursday, August 6, 2026

ריצה מרעיבה וריצה משביעה....

בס"ד



ריצה מרעיבה וריצה משביעה / להפטרת פרשת ראה / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

החיים עוברים בריצה. כולם חווים את זה. אתמול חגגת בר מצווה, השניה היית מתחת לחופה, והנה אתה מגייס ילד או מחתן את הבת. בתוך כל המירוץ הזה כדאי מדי פעם לעצור ולחשוב: האם כל היעדים שווים את הריצה? האם יש יעדים שהם בעצם אולי....לא ישימים?

כותב הרב (אות ט):

"למה תשקלו כסף בלא לחם, ויגיעכם בלא לְשׇׂבְעָה , שמעו שמוע אלי ואכלו טוב, ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נה, ב). אפשר לומר שהנביא מוכיח ישראל שלא לרוץ הרבה על עניני עולם הזה, אשר לבסוף "ועזבו לאחרים חילם" (תהלים מט, יא).

הנביא ישעיהו מדרבן את העם לנהל נכון את "השקעת האנרגיה" שלהם. ההשקעה הנכונה היא כזו שתוצאותיה נשארות לאורך זמן. רדיפה אחרי עניינים חומריים מניבה תוצרים עם תוקף מוגבל של עד מאה ועשרים שנה...אם כן, כדאי להשקיע במשהו שנמשך יותר זמן – לנצח.

וכך הוא אומר: "למה תשקלו כסף בלא לח'ם", לחמה של תורה, שזה גורם "ויגיעכם בלא לְשׇׂבְעָה", ש"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבה א, לב) ועזב לאחרים חילו. אבל "שמעו שמוע אלי" ללכת בדרכי התורה, ובזה "ואכלו טוב" בעולם שכולו טוב, "ותתענג בדשן נפשכם" הנפש הרוחנית.

המילה 'לחם' משמשת פעמים רבות כרמז לתורה, כמו בפסוק (משלי ט, ה):

לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי

אומר ישעיהו: אתם אוספים כסף אבל אין בזה שובע. אדם מדמיין ש"אילו רק היה לי...אז הייתי עוצר לנוח", אולם במציאות אין הדבר כן. אין שובע בחומריות. ברוחניות הדבר שונה. ככל שאדם מתמלא עוד הוא יכול להגיע לשבע גדול. אמנם מדובר על שבע במימד רוחני ועליון יותר, חיי עולם הבא, אולם למרות זאת בכך ישנה המלצה טובה: השקיעו את כוחותיכם בדבר שיביא לנחת, שובע ורוגע. יותר מידות טובות, יותר תורה, יותר מצוות. 

מורה גדול-קטן

  בס"ד מורה גדול קטן / להפטרת פרשת האזינו / מתורת רבנו אלטר מאזוז זצוק"ל השבת אמנם נקרא את הפטרת שבת 'שובה', אולם אנו ...