שולחן סודות / לפרשת תרומה / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצוק"ל
חז"ל
והמפרשים מוצאים רמזים רבים על עניינה של תורה, ועל מהותה, במשכן ובכליו. ארון
הברית – רמזיו ברורים: זהו המקום בו היו הלוחות, והתורה עצמה. המנורה, השמן, האור –
רמזי החכמה. מה לגבי השולחן?
כותב
רבינו:
"ונתת
על השולחן, לחם פנים לפני תמיד" - ...במה
שידוע שהתורה, מלבד פשט הדברים שבה, יש בה עוד רזין וסודות עלאין בכל מצוה, וגם
בדברים שהם נראים כסיפורי דברים בעלמא - בכל
יש כמה סודות. והאדם יש לו ללמוד הפשט, ואחרי הפשט יעסוק בסודות התורה. אבל כבוד
אלהים הסתר דבר, ולא לגלות סודות התורה, אלא הכל יהיה בסוד בסתר.
הזוהר הקדוש מתבטא בחריפות רבה, כלפי אלה האומרים
שיש בתורה סיפורים ללא תוכן פנימי (זהר הקדוש, חלק ג', דף קנ"ב, א'):
רבי שמעון אמר
ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי....אלא
כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין
(אמר ר' שמעון אוי לאותו אדם, שאמר, שהתורה באה להראות סיפורים בעלמא, ומילים
פשוטות...אלא כל דברי התורה, מילים עליונות הן, וסודות עליונים...)
השולחן רומז לחלק זה של לימוד התורה: סודות
התורה. אמנם האדם צריך לעבוד לפי הסדר, וללמוד קודם את פשטי הדברים, אולם חובה
עליו לעבור אחר כך ללימוד הנסתר.
וידוע מה שאמרו בגמ' "הרי שלחן והרי בשר
והרי סכין ואין לנו לאכול", שהתורה היא נמשלת לשלחן (ועיין גם כן לרש"י,
בריש משפטים, שכתב על פסוק "אשר תשים לפניהם", שיהיה כשלחן הערוך ומוכן
לאכול לפני האדם ע"ש.)
התורה נמשלה לשולחן. מדוע? משה רבינו עורך לפני
עם ישראל את הדברים שלמד, כדי שיהיו נגישים וברורים לכולם. מה מגישים על השולחן הזה? לחם פנים = לחם של
פנימיות.
וזהו מה שרומז הפסוק "ונתת על השלחן" -
היא התורה, "לחם פנים" - שתדע ותבין, שיש בתורה ג"כ לחם פנימי,
דהיינו הסוד, שהתורה נמשלה ללחם. אבל, צריך שיהיה "לפני תמיד", שאין
מכיר אלא ה' שתעסוק בזה בסתר, ואין לגלות סודות התורה לבני אדם ודוק.
אמנם אתה מצווה ללמוד את הנסתר, כחלק בלתי נפרד
מהורה, אולם יש להקפיד על למידה אינטימית, שקטה, רחוקה מעין המצלמות. לימוד כזה,
שהוא אך ורק לפני ה', הוא הלימוד הנכון והנבחר, ובו שורה ברכה.
יהי רצון שנזכה לעסוק בכל חלקי התורה – לשמה!
שבת שלום, הרב רועי
לע"נ שולה בת פרחה ז"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה