הברית - אם נרצה או לא..../ לפרשת ניצבים / מתורת מוהרמ"ך זצוק"ל
משה רבינו מבהיר כי המעמד המיוחד שהוא מקיים
כעת, זמן קצר לפני מותו, אינו פונה רק לדור הנוכח. הברית הזו מחייבת את כלל ישראל,
לאורך הדורות כולם (דברים כט,יד):
יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד
הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ
הַיּוֹם.
הרב מדגיש מילים אלה ומסר זה, נגד המנסים להתכחש
לזהותם (יד משה אות ה'):
ומזה תאלמנה שפתי שקר, איזה עבריינים הפורשים
מדרכי ישראל, לחשוב כי הדבר תלוי ברצונם, ואם האבות קבלו - הם לא יקבלו ח"ו!
כי בעל כרחם, שלא בטובתם חלה עליהם השבועה, האלה והברית. ואת ענשם יקבלו תמיד כל
הימים.
הרב משתמש בלשון חריפה בקטע זה: אין אפשרות
ליהודי לפרוש מיהדותו.
וזה לענ"ד טעם מה שאמרו רז"ל
"דישראל מומר נקרא ישראל חוטא, דלעולם אין שום מקום ביטול לשבועה, והאלה
והברית אשר עשה משה לעיני כל ישראל במעמד השכינה.
חז"ל קבעו כלל: ישראל - גם אם חטא- ישראל
הוא. לא ניתן לצאת ממעגל האומה לעולם. יש לדבר השלכות הלכתיות, שאין זה המקום
לפורטם.
ויהודי זה, גם אם ירצה לפרוש, לא בטוח שיצליח,
שכן המציאות תטפח לעיתים על פניו:
ועוד לעניות דעתי, יש לומר דכל חוקי הטבע,
נשתעבדו לקיים הגזירה זו. כי עינינו רואות, ואזנינו שומעות, שגם אלה שפרשו מדרכי
התורה, והתבוללו ונתערבו בתורת שאר העמים רחמנא ליצלן, בכל זאת כל העמים רואים
אותם רק בסוג ישראלים לכמה וכמה חוקי מדינות ואנושיות, ואין לאלה הפורשים מדרכי
התורה שום חשיבות ועילוי, אפילו מבחינה גשמיית, רק חטא אשם ורשע נוספים
על חטאיהם, רחמנא ליצלן.
איני יודע אם הרב רומז דווקא לחוקי נירנברג, או
שמא גם לאירועים היסטוריים אחרים. מכל מקום, הרב מציג את העובדה, שהרצון להתבולל,
פעמים רבות בא רק מצד אחד. לא היה מי שיושיט יד ליהודי, לסייע לו,לצאת מן
הכלל-ישראל. הרב רואה פה רמז אלוקי, ואף יתרה מזו - חוק אלוקי, שהעולם מתנגד
להתנכרות של היהודי מעמו.
כריתת הברית בין ה' לישראל, היא אמנם הסכמית,
אולם כשאחד מהצדדים בברית הוא בורא העולם בעצמו, גם העולם כולו
מחוייב להחלטות. הברית שלנו עם ה', היא חלק מהדרך של העולם להגיע ליעדים אותם
קבע לו בוראו. הדרך עוברת רק דרך עם ישראל. קיומם של ישראל כישראל, מביאה ברכה רבה
לעולם, ומאפשרת את תיקונו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה