בס"ד
הפסוק הפותח את החיפוש
אחר אשה ליצחק, מתאר את הרווחה בה שרוי אברהם אבינו (בראשית כד, א):
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא
בַּיָּמִים וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל
מה כלול באותה ברכה?
כותב רבנו (חלק א עמ' קכו):
ואברהם זקן בא בימים
וגו'. נראה לפרש "זקן" שהיה חכם
בתורה, וכמו שדרשו במסכת קידושין (לב, א) "זקן - זה שקנה חכמה". "בא
בימים" שהאריך ימים..."וה' בירך את אברהם" בממון, על דרך מה שדרשו
ז"ל (במדבר רבה יא, ה) "יברכך - בממון", "בכל" שמאז
שהשיג כל הטובות האלה נעשה שלם בכל.
בניגוד להבנה שהמילה
"בכל" מספרת על ברכה נוספת לאמור בכתוב, רבנו מסביר כי מילה זו בעצם
מסכמת את כל הטובות האמורות בפסוק עצמו: חכמה, אריכות ימים, ופרנסה בשפע. אכן
ברכות נפלאות לאבינו אברהם!
חז"ל מוסיפים עוד
ברכה שנרמזה כאן:
ואמרו ז''ל (בבא בתרא
טז, ב) "בת היתה לו לאברהם ובַכֹּל שמה"
לאברהם אבינו נולדה גם
בת חוץ מיצחק! בשורה נפלאה! אבל אם כך, למה רק ברמז? אם כבר התורה רוצה שנדע שיש
לו בת, למה לא לומר במפורש שהיא נולדה? על כרחנו שזה רמז לדבר אחר:
והרמז על כנסת ישראל
שנקראת בת, כמו (איכה ב, יג) "הבת ירושלים", (ישעיהו א, ח ועוד) "בת
ציון" שהיא בתו של אברהם אבינו. "בַּכֹּל שמה", שהיא שלמה בכל כמו
אברהם, שזכתה כנסת ישראל לתורה ולאריכות ימים שמתקיימת בעולם ולא אבדה מן העולם
כשאר עמים, וזכתה גם כן לממון כנודע שישראל הם תמיד מושפעים בעושר.
ברכת אברהם עוברת בירושה
לכלל ישראל. אנו בתו של אברהם! אנו נושאי ברכותיו בשלמות, בתורה, באריכות ימים (עם
הנצח!), ועם התקדמות הגאולה גם לעושר גדול.
ויש כאן עוד חיזוק חשוב:
וכמו שאברהם ושרה נתחדשו
ימיהם כבנערותם וזכו להבנות לעת זקנתם, כן כנסת ישראל עתידה להתחדש כנשר נעוריה
ולהבנות בארץ ישראל במהרה בימינו אמן.
לידת יצחק היתה הפתעה
עצומה. לא מצוי שאשה תלד כה זקנה. התחדשות זו יש בה רמז גם אלינו. גם אם חלילה
עמנו נמצא במצב של הזדקנות וירידה, יש בנו את הכח של ההתרעננות וההתחזקות, לחדש
נעורינו כקדם, ולהוליד מתוכנו חיים של חידוש ובניה.
No comments:
Post a Comment