כשהמלך חושב שהוא אלהים....

 

כשהמלך חושב שהוא אלהים.../ לפרשת מקץ / בעל משך חכמה

פרות ושיבולים. שמנים ורזים.

דימויים המטריפים את מנוחתו של מלך האמפריה התרבותית - מצרים.

מגיע נער עברי המבאר כי מדובר על חזון הנוגע לכלכלת מצרים, ב-14 השנים הקרובות. הוא אפילו מביא רעיון אופרטיבי, כיצד לנהל את הכלכלה המצרים והאזורית בתקופה הנ"ל. רעיון זה מביא לו כבוד עצום, ומינוי בכיר ביותר.

אולם - אם עיקר המסר הוא האוכל, מדוע השיבולים נדחקו למערכה השניה בחלום, ולא קפצו כתמונה ראשונה?

המשך חכמה מביא בהקשר לשאלה זו את הסיפור על אלכסנדר מוקדון, מייסד האימפריה היוונית, בפגישתו עם מלך ממלכי קדם, מלכה של מדינת קציא (הסיפור כאן מתורגם מאחד ממקורותיו):

אלכסנדרוס מוקדון הלך למלכות קציא שמעבר להרי החושך. ...אמר להם: לא נצרכתי לדעת אלא כיצד אתם דנים.

בשעה שישב עמהם, בא אדם אחד כשהוא קובל על חברו. אמר: איש זה מכר לי חורבה אחת ומצאתי בה אוצר. חורבה קניתי, אוצר לא קניתי. זה שמכר אמר: שדה וכל מה שבה מכרתי.

אמר [=הדיין] לאחד מהם: יש לך בן זכר? אמר לו: כן.

אמר לאחר: יש לך בת? אמר לו: כן.

אמר [=הדיין]: לך הַשֵּׂא את זאת לזה ויהא הממון לשניהם.

ראהו [=את אלכסנדר כשהוא] יושב תמה.

אמר לו: מה, לא דנתי היטב? אמר לו: כן.

אמר לו: אילו היה אצלכם, איך הייתם דנים?

אמר לו: הורגים את זה ואת זה, והמלכות נוטלת ממון שניהם.

אמר לו: יש אצלכם גשם יורד? אמר לו: כן.

יש אצלכם שמש זורח? אמר לו: כן.

- יש אצלכם בהמה דקה? אמר לו: כן.

אמר לו: תיפח רוחו של אותו אדם. לא בזכותכם מטרות [=גשמים] יורדים עליכם, ולא בזכותכם השמש זורח עליכם, אלא בזכות הבהמה הדקה, שכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו, ז) - אדם בזכות בהמה, תושיע ה'.

אלכסנדר ענק. אין לו כלל גישה למשברי וצרכי האדם, ובודאי שבעולם של חיסולים ושתלטנות, הוא לא מבין את המוטיבציה של הנתינה ההדדית בין מוצאי האבידה. הוא מצווה לחסלם, בין אם כפשוטו, ובין אם כמשמעו (לחסל את גישתם בנטילת ממונם). מסביר המשך חכמה, שזו הביקורת השמיימית שמוטחת בפרעה וכדברי המשך חכמה (בראשית פרק מא):

(לג) ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. יתכן דעיקר הוראת החלום היה השבלים, שמורה על הרעב. ומדוע הקדים בחלומו הפרות? ...הנה פרעה היה קדוש להמצרים, ולא היה דרכו להביט על הליכות בני אדם ודרכי מדינתו. ובהיות גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם, אז ירבה עושק וגזל, כי אוי לארץ אשר שריה רבים! ... ולכן הראו לו בחלומו הפרות תחילה, להראות שבשביל הבהמות מודיע ה' לפרעה אשר בל יגועו ברעב, ובשביל בהמה יושיע ה'....

פרעה מנותק כי הוא רואה עצמו אלוהי, הנעלה מעל טרדות האדם, וזה גורם לאנרכיה מוסרית ומשפטית בחיי היומיום. רומז לו הקב"ה: זכות הקיום שלך היא...הבהמה. היא לא מבינה מה נכון ומה לא, וממלא אין להעמידה לשיפוט, מה שאין כן האדם.

יוסף מבין זאת, ומציע למנות "איש" - אנושי חומרי, המחובר אל המציאות, ולא איזו דמות מיסטית מנותקת, הביאה לסבל בחיי היומיום. נקודת המבט הייחודית-יהודית אומרת שעם כל גדלות ה', הוא משגיח על כל פרט ופרט, ובוחן אם מעשיו ראויים ונכונים, ומתוך כך לייצר חברת מופת.