אל תדבר – תצעק!! / לפרשת וארא / אור החיים הקדוש
תפילה - לפחות אצלי - היא אחת מעבודות
ה' הקשות ביותר. יום יום, 3 פעמים לעמוד מול ה' ולחזור על אותן 19 בקשות מרכזיות,
בריכוז, ואם אפשר, אז גם ברגש...יום אחרי יום...בקר צהריים וערב... ומה לעשות? לא
תמיד הדברים זזים לכיוון אליו התפללנו, ואז במסלול של התפילה מונחת עוד אבן גדולה,
של פקפוקים: אני מתפלל נכון? האם על דבר ראוי? האם אני ראוי לעמוד לפני ה'?....
הקב"ה גוזר 400 שנות עבדות
במצריים. כך אמר לאברהם: "ועבדום ועינו אותם 400 שנה". למעשה, היו
במצרים 210 שנים, כמעט חצי.
איך זה קרה? איך זה השתנה? מסביר לנו
ר' חיים בן עטר ע"ה, כי זהו הסוד והתוכן של נאום ה' למשה בפתיחת פרשתנו
(ו,ג):
עוד ירצה כי בא האדון ברוך הוא, להשיב
למשה על ששלחו קודם הקץ, ואמר, כי הגם ששם קץ לחושך לצאת בני ישראל מארץ מצרים
והקץ עדיין לא נשלם, יש לך לדעת כי הקץ שעשיתי להאבות הוא בחינת "אל שדי",
ובו שמתי לגלות גבול, ואמרתי לו "די", אבל בחינה אחרת לא נודעתי, פי' לא
אמרתי להם הקץ שיהיה באמצעות הרחמים, אם יבקשו ויעוררו רחמים, כמו שעשו
ישראל שבקשו ממני רחמים, וידפקו על דלתי הרחמים קודם הקץ, "לא נודעתי להם"
(=כלומר: את הסוד הזה של כוחן של התפילות להפוך מדין לרחמים - את זה הם עדיין לא
מכירים), ולכן הגם שלא שלמו ימי העינוי והצרה, אף על פי כן רחמתי עליהם במדת
הוי"ה, והוא אומרו בתחלה אני ה' והבן.
יש חידוש למשה: למרות שהיתה הבטחה
אחרת, יש כלי שה' נותן בידינו והוא פניה אל ה', שם הרחמים ב"ה, ואז בשורשם של
הדברים התוכניות יכולות להשתנות, וכיוונים חדשים ומשמחים מגיעים.
בעבר, אמרתי לתלמידי בבית ספר בו אני מלמד:
אתם רוצים הוכחה שתפילה עובדת? ודאי שרצו...אמרתי להם: זה שאתם כאן היום ברעננה,
זו ההוכחה. הם התאכזבו קצת מהתשובה...והסברתי: לפני 100 שנה איש לא האמין שכל כך
הרבה ילדים בלע"ה, מכל כך הרבה גלויות, יחיו במקום כמו רעננה, במדינה פורחת
ומשגשגת. זה לא היה צפוי כלל בדרכי הטבע, אולם אחרי 2000 שנות תפילה, קם ונהיה הנס
המופלא הזה, בחסדי ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה