חיי ספק וחיי טעות

 חיי ספק וחיי טעות / לפרשת ויקרא / משך חכמה

עם הכניסה לעולם הקרבנות, אנו נחשפים - פרק אחר פרק - לסוגים השונים של הקרבנות. אחד מיוחד הוא האשם התלוי (ויקרא פרק ה):

(יז) וְאִם־נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל־מִצְוֹ֣ת ה' אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ: 

אשם תלוי מובא על מקרה, בו אדם מסופק עשה עבירה, שאם היה בוודאות עובר עליה - היה מביא חטאת. לדוגמא: עשה מעשה בשבת, ולא בטוח אם זה היה מותר או אסור, או לא בטוח אם אכן עשה זאת.

אולם יש להעיר: מדוע על הספק הזה, ישנה כפילות: 1. ואשם 2. ונשא עוונו? אמנם, ניתן לומר ש"ואשם" פירושו: עשה אולי משהו בעייתי, והתוצאה: נשא עוונו. 

אמנם, רבינו המשך חכמה לומד מכאן דבר אחר:

ולא ידע ואשם ונשא עונו. פירוש, דאף אחרי הכפרה של אשם תלוי, כי מתיידע לו מביא חטאתו, לכן אמר "ונשא עונו", שאם חטא הוא נושא את העון אף אחרי הכפרה, ואשם תלוי אינו בא רק להגין מן היסורים שעליו. 

מטרת הבאת האשם התלוי - זה שם הקרבן המדובר - אינה לפתור את בעיה , שהרי ישנו ספק אם חטא, אלא להגן מן הייסורים במידה והוא חטא. 

במידה ויתברר לו שהוא חטא, הוא יצטרך להביא קרבן חטאת. כלומר: ישנו עדיין איזשהו ענן המרחף מעל החוטא, גם לאחר הפעולה הראשונה של התיקון - קרבן האשם. התיקון השלם בא יבוא כאשר יוכרע אם לא חטא, ואם אכן חטא-יביא קרבן חטאת.

תוצאה מעניינת: על חטא ודאי, אתה מביא קרבן אחד, ועל ספק חטא - שניים!

המסקנה מבהילה: חיים על צד הספק גרועים מחיי חטא ודאיים. התורה מחנכת אותנו להיות לשאוף למקום של וודאות והחלטיות בדרך בה אנו חיים.

בשבת זכור אנו מעלים על נס את מלחמתנו בעמלק, תולדת ספק "היש ה' בקרבנו אם אין". עמלק שהוא בגי' ספק כאמור בספרים רבים, הוא האוייב המר האמיתי של היכולת להתקדם ולשנות. דרך הספק היא זו ששומטת את העוצמה,  ודרך הוודאות מצעידה בדרך של שיפור וצמיחה. שבת זו באה לכוון אותנו לשאוף לצאת מהבילבולים, מהנרטיביות המשתקת ולייצר מהלך של אמונה מבוססת המייצרת שקט נפשי.