למה רצה יצחק לברך דווקא את עשו? / לפרשת תולדות / אור החיים הקדוש
יצחק מזקין ועיניו כהו והוא מזמין את
בנו הגדול לברכו. בצו נבואי, הופכת רבקה אשתו את המהלך ודואגת שהברכה תגיע ליעקב,
מי שהיה יותר ראוי בעיניה. מדוע לא עברה הברכה מיצחק ליעקב בצורה נורמלית וישירה?
למה היה צרך להיות כזה סיבוב? אמנם התורה מעידה כבר בהתחלה, כשיצחק יכול היה עוד
לראות (בראשית פרק כה, כח)
וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד
בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב:
יצחק אוהב את עשו ורבקה את יעקב. הסיבה
הפשוטה: הוא דואג לו לאוכל. חז"ל אומרים שעשו רימה את אביו. הדבר מדוייק
בפסוק: לאהבת יצחק לעשו יש סיבה, ולאהבת רבקה את יעקב - לא מוזכרת הסיבה. אנו
יודעים שאהבה התלויה בדבר, אם הדבר בטל, בטלה האהבה, אם כן מדובר מראש על קשר רעוע
יותר.
אולם לאחר מכן, הרי עשו מוכר ליעקב את
הבכורה, והיינו מצפים שיצחק יכיר במכר ובשבועה שנעשו, אולם לא כך קורה. מדוע?
ייתכן בפשט (אור החיים בראשית פרק כז)
בנו הגדול. נתינת טעם למה לא קרא
ליעקב, כי זה הבכור, ואולי שלא ידע מהמכר.
ייתכן והעיסקה היתה חתומה בין יעקב
לעשו אך יעקב לא נפנף בה.
אולם לא מסתבר שיצחק לא כיר את המציאות
במשך עשרות שנים, ובמיוחד לאור הנשים הרעות שבחר, שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה.
אלא:
וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע, כי
חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם
רשע והיה משתדל עמו להטיב, ואפשר שהיה מועיל, ותמצא שאמרו ז"ל (ב"ר
פ"פ) כי נענש יעקב שמנע דינה מעשו שאפשר שהיתה מחזירתו למוטב, הרי שאפשר לו
לחזור למוטב:
יצחק לוקח את הברכה כמנוף להטבת בנו
עשו. אולי דווקא האמפתיה הבאה על ידי הברכה, תראה לעשו כי יצחק חפץ בו, מאמין בו,
ורוצה בטובתו. מעשיו הרעים של עשו עלולים להביא עליו קללה, ולמנוע ממנו שפע, אולם
יצחק מראה לו שלא מאוחר מדי...אמנם הנבואה הורתה אחרת, ורבקה עשתה מה שעשתה על פי
ציווי ה'.
ולנו נותר ללמוד שגם לעיתים שילדים לא
הולכים בדרך שהתוונו להם - חייבים להשפיע עליהם ברכה, ובזה להציג לפניהם שישנו קשר
מתמיד שאינו פוסק, ואך ישנו אמון רב בכך שבסופו של דבר יבחרו בטוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה