עם הברכה / לפרשת ויצא / אור החיים הקדוש
יעקב אבינו עוצר בהר המוריה
בכדי להתפלל במקום בו התפללו אבותיו. במקום זה מתבררים מדי פעם המהויות של האומה.
גם בעתיד כשיהיה בית המקדש, שם יהיה נויו של עולם, שם תתגלה עוצמתו ויתגלה יופיו
של העם (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד)
כמגדל דויד צוארך זה
בית מקדש ולמה מדמהו בצואר, ...ומה צואר זה רוב תכשיטין תלויין בו, כך כהונה מבית
המקדש, לויה מבית המקדש וכו'
אבי האומה בהתגלות שבאה
בחלום הסולם, מקבל את ברכת ה' (בראשית פרק כח, יד)
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙
כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ
בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ:
כלומר: גם יעקב אבינו
מקבל את אותה ברכה מיוחדת שקבל אברהם סביו, ברכה שיכולה להשפיע טוב על האנושות
כולה. אומר רבינו בעל אור החיים:
(יד)
ונברכו בך כל משפחות וגו'. שכן מצינו בארם שנתברכו בו כאומרם ז"ל שם
(ב"ר פ"ע) וז"ל שקודם בא יעקב היו מדוחקים למים וכיון שבא נתברכו
במים, וכן גם כן במצרים מעת שירד נתבטלה גזירת הרעב, ונתברכו לרגלו.
בארם ובמצרים היו
מצוקות קיומיות של מים - בארם דרך קבע, ובמצרים באופן חריג לאחר חלום פרעה. בואו
של יעקב שפר אפילו את החיים החומריים. אולי גם במישור הרוחני המים מייצגים את דבר
ה' שעם ישראל מייצג בעולם.
ואומרו ובזרעך שכל זמן שהיה בית המקדש קיים היתה
ברכת ע' אומות וקיומם באמצעות ישראל שהיו מקריבין ע' פרים בחג (סוכה נה ב),
ובגליות גם כן קיום האומות וסמיכתם היא ישראל דכתיב (שה"ש א) שמוני נוטרה את
הכרמים וגו':
גם צאצאי יעקב - קרי,
אנחנו - מביאים ברכה וזה בזמן שאנו בארצנו על ידי בית המקדש, וגם בגלותינו, כי בכל
מקום שגלינו, גלתה שכינה עימנו, וכשהשכינה היתה - היתה גם ברכה.
עם חזרתנו לארצנו
בדורנו דור הגאולה, עלינו לתת מקום להקרנה על אומות העולם, גם ברכה של שפע כלכלי,
אולם לא פחות חשוב, ואף נחוץ ממש כמים , להביא בשורה רוחנית לאנושות, של אמונה באל
אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה