הקדושה תלויה בנו / לפרשת קדושים / אור החיים הקדוש
הפתיחה הציבורית של
המעמד שבפרשת קדושים (ויקרא פרק יט, ב)
"דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י
קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם: ",
מעורר את חז"ל
לשאלה, מפני מה הדגישה התורה שהפניה היא לכולם? והרי כל התורה כולה בסופו של דבר
הועברה ונלמדה על ידי כולם?
חז"ל עונים -
כפי שמביא רש"י : "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה
תלויין בה", כלומר, ישנה הדגשה על החשיבות של הנאמר בפרשה זו, שהרוכש אותה
זוכה לרכוש את היסודות הרוחניים והמעשיים של התורה כולה.
אמנם, ר' אור החיים
הקדוש ע"ה, מלמד כי יש כאן חידוש דרמטי לכלל כולו:
עוד נראה לפרש הכתוב
על זה הדרך כי לצד שצוה ה' על בחינת תאוה הקבועה בטבע אנושי, והוא תאוה השולטת על
הרצון, ...ומעתה לצד שצוה ה' במקומו לקיים המין ולהדבק בצלע נכון לאיש יש מוצא רע
מבחינה זו להתגבר בו בחינת חשק המתגבר ונוצח הרצון בהופכו, ואין אדם שולט בעצמו להשמר
מן העריות שצוה ה' עליהם, ואם כן ממה נפשך יעשה מצוה דרך גבר בעלמא לקיים מינו הנה
הוא מושלל משמירת העריות, ימנע עצמו ממין זה כל עיקר הנה הוא מבטל מצות פריה ורביה
ומצות יבום,
ישנו אתגר קיומי,
והוא הניהול הנכון של יצרי האדם: כיצד מי שמקננת בליבו תאווה יוכל לחיות חיים של
הליכה ברצון ה'? הפתרון:
אשר על כן בא מאמר ה'
כאן וצוה בנעימות אמרי קדוש "קדושים תהיו" פירוש שיקדשו עצמן במעשים אשר
באה עליהם המצוה לעשותה, פירוש שלא יעשה הדבר לתאוות הגשם ... אלא יעשה הדבר
בקדושה ובטהרה,... ולצד שיאמר אדם איך נכחיש המורגש שהחפץ יכירנו ויטעה טעם
הדבר,...לזה אמר כי קדוש אני ה' אלהיכם, פירוש על דרך אומרם ז"ל (תיקונים ע)
כי כל העושה מצוה אחת שמו יתברך הוי"ה שורה על אבר שבו עשה המצוה, ...
בפרשה זו מוצג אתגר
הקדושה. בקלות יכול האדם לומר: זה לא רלוונטי לגבי. איני מסוגל. איני שייך בזה.
לכן מבטיחה התורה מול כולם: אתה תתחיל את המעשה לכוונת מצווה, וה' ימשוך לך את
ברכתו וסיועו מלמעלה. האדם המקיים מצווה מושך עלו קדושה בגופו ממש. אין לו לאדם
לחשוש שמא יפול מתוך מעשה המצווה, שכן שם ה' מסייע לו אם עושה את מעשהו לשם שמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה