ללמוד לדבר בעדינות / לפרשת תולדות / משך חכמה
אברהם אבינו זכה לכינוי אוהבי (ישעיהו
פרק מא, ח) "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ
זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי:", וכן הביטוי כי ידעתיו, המבטא קרבה רבה. נשאלת
אם כן השאלה - מדוע אצלנו אברהם מקבל את הכינוי "עבדי", (בראשית פרק כו,
כד) "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי"
מדוע ישנו שינוי? כותב רבינו המשך חכמה:
(כד)...הנה בחייו קראו
"אוהבי", וכן במראה ראשונה ליצחק אמר "עקב אשר שמע אברהם
בקולי" (לעיל כו, ה), וכאן קראו "עבדי",
הוא להראות כי אברהם אבינו עבד עבודת
קרבנות, שבנה מזבחות בבית אל (לעיל יב, ח), באלוני ממרא (שם שם, ז), והוא אינו
עושה מזבח ואינו עובד להקב"ה, שאין "עבודה" אלא קרבנות. ולכן הבין
יצחק מה שהעיר לו הקדוש ברוך הוא, "ויבן שם מזבח" (פסוק כה), והבן.
הקב"ה רומז כאן ליצחק שהוא לא
מקיים את עבודת ה' כראוי. הרמז הוא במילה "עבדי" עבודה זו היא עבודת
הקרבנות. לא מצינו עד כאן שיצחק בונה מזבח! בניגוד לאביו שעם הכניסה לארץ בונה עוד
ועוד מזבחות וקורא בשם ה'. הקב"ה לא מוכיח אותו וכועס עליו, אלא רומז
בעדינות, ויצחק - המבין את הרמז, (בראשית פרק כו, כה) "וַיִּבֶן שָׁם
מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'".
לימוד גדול גם לנו: גם אם יש לך ביקורת
- נסה לעשות אותה בצורה הכי מעודנת שאפשר.
בבחירות האחרונות - מעבר להרעלת האוויר
בבחירות - אני נתון בתחושה לא נעימה כלל סביב שיח נוראי המתרחש לפני.
אם אשה יכולה לקלל את זולתה בתור בסופר
על חוסר תשומת לב; אם מישהי מסוגלת לקלל משפחה שהעלתה את בנה להסעה, ש(ח"ו!)
ימות בתאונת דרכים, כי ההסעה חסמה מעט את הכביש; אם ילד דתי לפי מראהו יכול לכנות
אותי "נאצי" רק בגלל שאמרתי לו לצאת ממקום בו התקיימה פעילות, שאינה
קשורה אליו; אם עובד זר מרגיש בנוח לצעוק על אשה מבוגרת קבל עם ועולם; אז יש לנו
הרבה מאד מה להתבונן ולעשות.
נלמד נא מדרך השיח בין ה' לאוהביו,
ונזכה שברכת השלום תחול עלינו עם כל טובותיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה