עשו-וחיו!! / לפרשת במדבר / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
עם חלוקת המשימות במסע לקראת ארץ ישראל, הקב"ה נותן הנחיות
מיוחדות לשמירת המשכן. רק הלויים מובילים את המשכן וכליו. וגם הם – ייכנסו למשכן
רק כאשר הכהנים יכסו את הכלים, לבל יראו אותם הלויים.
רבינו מוצא כאן רמז, למעין מתח שעלול להיות קיים גם בעולם ללא משכן.
המתח בין הצמודים ללימוד התורה, לבין אלה שאילוצי החיים מעכבים אותם להתקרב יותר
ללימוד התורה. הדרך לגשר על הפער, רמוזה כאן:
וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל
קדש הקדשים אהרן ובניו יבואו, ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו - נראה לפרש
פסוק זה על ענין המחזיקים בידי התלמידי חכמים, ובפרט הנהו תלמידי דבי רב העניים
שמהם תצא תורה.
יש כאן רמז לאנשים המחזיקים בידי
תלמידי החכמים לעסוק בתורה. במיוחד מדגיש הרב את חשיבות העזרה לתלמידים העניים,
שעליהם אמרו שמהם במיוחד תצא התורה.
"וזא'ת" - היא הצדקה כדכתיב "וזאת
התרומה". "עשו להם" - לחכמים ולתלמידים, ואז "וחיו ולא ימותו"
- קאי על העשירים והמחזיקים, על דרך מה שאמרו רז"ל "כל מי שיש בו טל תורה - טל תורה מחייהו.
ומי שאין בו טל תורה - זוכה לתחיית המתים ע"י החזקת ידי החכמים", וזו
כוונת הכתוב (משלי ג, יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה".
הצדקה לטובת עמלי התורה- היא הדרך
להתחבר אל הנצח, עץ החיים, התורה הקדושה. גם אם הוא עצמו לא זוכה לשקוד בהתמדה,
יכול לסייע. בזכותו יש אנשים הדבוקים בתמידות בתורה, וגם הוא אוחז בנצח.
"בגשתם את קדש הקדשים" – רצה
לומר, שיזכו בעולם הבא, להיות עם התלמידי-חכמים, כמו שאמרו רז"ל (פסחים דף
נ"ג ע"ב) "עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצוות אצל בעלי
תורה"...
העושים כן – מובטח להם חלק טוב עם עמלי
התורה בהם תמכו. הדבר רמוז שיגשו ל"קודש הקדשים", מקום העליון שבעולם
הבא.
הרב מציע רמז נוסף, אולם אנו נדלג
לשלישי על פי אותו העקרון:
אי נמי (=או גם) "וחיו ולא ימותו
בגשתם אל קדש הקדשים", שע"י שיחזיקו בידם עתה בקטנותם ויהיו תלמידי
חכמים, ימצאו די פרנסתם וחיותם בעבודת הקדש חזנים מלמדים דיינים וכיו"ב,
לפי פירוש זה, המילים "וחיו ולא
ימותו" אינו מדבר על הנדבנים, אלא על הלומדים, שימצאו פרנסתם ולא ימותו,
במהלך העלייה בתורה, שהיא היא הכניסה אל קדש הקדשים הרמוזה כאן. אם נשקיע בלומדים
בצעירותם, שיהיו פנויים מעול הפרנסה:
"אהרן ובניו יבואו" - שנחזיק
בידם עד שיהיו רבנים, סמל אהרן ובניו, דכתיב בהו (=שנאמר עליהם) "ואת עמי
יורו וגו" [יחזקאל מד, כג] "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו"
וגו' (מלאכי ב, ז)...
אם נתמוך בהם כעת, בעזרת ה' יגדלו ויוכלו לעבוד את עבודת הקדש
ולהתפרנס בכבוד. ההשקעה בתחילה תניב פירות משמעותיים לעם בהמשך.
עלינו להטות את שכמנו להקמת התורה באומה, "אם אין קמח אין
תורה", ובכך לדאוג ליצירת דורות של מנהיגים רוחניים ופוסקי הלכה.
שבת שלום,
רועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה