ברכת כהנים - גשמיות המוגנת רוחנית / לפרשת נשא / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
ברכת כהנים היא רגע שיא יומי, במהלך תפילת שחרית, בו הציבור מרכין
ראשו בענווה, אל מול הכהנים, הנושאים את שם ה', ומעבירים את ברכתו לעמו. מהו תוכנה
של ברכה זו? פירושים רבים ניתנו ונדרשו, אולם ברור שהבסיס הוא ברכה לשפע והצלחה
כלכליים.
רבינו רחמים זצוק"ל, בתור כהן, מאי הכהנים (ג'רבא) מרחיב מאד
לעסוק בפירוש הברכה, והוא מאיר את עינינו לפן חשוב ונוסף הרמוז בה. הרב מוטרד
בדרשותיו על הברכה, מאתגרי העושר, ומסכנותיו הרוחניות. כך הוא מסביר את הברכה
(בפירוש אחד מתוך כ-6!):
אפשר לומר "יברכך" בממון "וישמרך"
מן המזיקים, כי נודע שבעל הממון יש לו לדאוג משלש סיבות: א) פן ירום לבבו, וכמו
שאמר הכתוב "וכסף וזהב ירבה לך, וגו ורם לבבך" וגו'. ב) פן לא יעשה צדקה
כפי הראוי לו, ויהיה לו עונש על זה, וכמעשה דרבן יוחנן בן זכאי שאמר לבת נקדימון
בן גוריון וכו'. ג) אפילו הוא נשמר מכל זה, והיה ירא ה' בתכלית ועניו כראוי לו,
ונותן צדקה כראוי לו, פן אחרי מותו יוצאי חלציו על ידי רוב הממון שמניח להם, ירום
לבבם, ולא יתנו צדקה כראוי להם. ובמקום שיתנו הכסף במצוות ומעשים טובים, יתנוהו
בענייני עבירות ח"ו, נמצא שהממון גורם רעה גדולה ונזק גדול לבעליו
שלוש הנה הסכנות שבעושר:
א.
הגאווה
מול ה'. שמא ישכח את מקור כוחו ועושרו חלילה.
ב.
הגאווה
מול הבריות: התלמוד בכתובות מספר על רבן יוחנן בן זכאי, שראה את בתו של אחד מעשירי
ירושלים – שיכול היה לפרנס את העיר כולה למשך שנים! – מלקטת שעורים מבין גללי
חמורים. לשאלת הגמרא כיצד אבד כל כספם העצום, עונה הגמרא שאמנם הוא היה עושה חסד,
אך לא בשיעור הראוי לו. כך גם אדם שהתעשר, יכול לצבור לעצמו ולאבד את ברכתו.
ג.
גם
אם העשיר עצמו יזכה לשפע זה, שמא ילדיו-יורשיו ייפלו בנ"ל. אולי אף גרוע מכך:
את עושרם ינצלו לרעה חלילה.
ברכת כהנים כוללת בתוכה גם תפילה להגנה
מכל זה:
וזהו "יברכך ה'" בממון,
ומצורף לזה "וישמרך" מן המזיקים, הם היצר הרע וגונדא דיליה (=הפמליא
שלו) המתגרים בבעלי הממון להחטיאם ולהזיקם בר-מינן.
אמנם המילה יברכך מדברת על ברכה גשמית
לעושר, אולם המילה "וישמרך" שעליה פירשו "הצלה מן המזיקים",
אין בה כוונה להצלה מגנבים, רמאים ואסונות טבע בלבד. יש כאן תפילה להינצל מן
המזיקים הרוחניים: המידות הרעות.
על פי יסוד זה, מחדש רבינו פירוש לדברי
חז"ל, הנראים תמוהים מעט:
נמשך לזה נראה לפרש מאמרם ז"ל "רבי
מכבד עשירים", הכוונה בזה דהנה לכאורה מגיע בזיון לעשירים כי העושר גורם להם
רע ונזק גדול וכנזכר, אך האמת יכול האדם להתגבר על יצרו ולהתנהג ביראת ה' גם בעשרו,
ועל ידי זה אדרבא יכול לעבוד עבודת ה' ביתר שאת ויתר עז ע"י הכסף, וראיה לזה
מרבינו הקדוש שהיה עשיר גדול ומופלג בעשירות...ואעפ"כ זכה רבינו הקדוש לתורה
וליראה ולקדושה, תורה וגדולה במקום אחד, וזהו "רבי מכבד העשירים" שעל
ידו יתכבדו העשירים לבלתי נחזיק לכל עשיר שהוא חסר יראת ה' ח"ו, כי רבי
יוכיח.
לעיתים ישנה תרבות של שנאת עשירים, הבאה פעמים רבות מצרות עין, ופעמים
גם מתוך הנחה שמדובר על אנשים אנוכיים. פשט מאמר חז"ל הוא אכן שרבי יהודה
הנשיא, היה נותן כבוד לעשירים. לפי חידושו של רבינו הפירוש הוא אחר: מתוך מבט על חייו
של רבי, נבוא אנחנו לכבד את העשירים. עושר לא קשור בהכרח עם מידות כמו גאווה
ואנוכיות, ורבי יוכיח. מתוך כך אנו קונים גם עין טובה להתבונן כל מי שה' ברך אותו
באופן מיוחד.
יהי רצון שתחול עלינו ברכת הכהנים, ונזכה לברכה גשמית העטופה ומוגנת
על ידי מידות טובות.
שבת שלום
רועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה