צרעת הבית מלמדת על הקשר לארץ ישראל

צרעת הבית מלמדת על הקשר לארץ / פרשת טהרה (מצורע) / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל

הצרעת יכולה היתה לפגוע חלילה בגופו של האדם, בבגדיו או בביתו. חז"ל מדברים על הדירוג של הצרעת (ויקרא רבה (וילנא) פרשה יז סימן ד):

ואף נגעים הבאים על האדם תחלה הן באים בביתו חזר בו טעון חליצה וא"ל =ואם לאו= טעון נתיצה הרי הן באים על בגדיו חזר בו טעון כביסה וא"ל טעון שריפה הרי הם באים על גופו חזר בו יטהר וא"ל בדד ישב.

כלומר, מן הקל אל הכבד: בית – בגד – אדם, חלילה.

בעניין צרעת הבית ש להתבונן בלשון הפסוק, כפי ששואל רבינו (חלק ג, אות ב)

יש לדקדק אחר שאמר "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה", למה כפל שנית לומר "בבית ארץ אחוזתכם" לשון יתר, דדי לומר בקצרה "בביתכם".

הביטוי "אחוזה" ביחס לארץ חוזר פעמיים, ולכאורה הדבר מיותר: הפעם הראשונה מלמדת שצרעת הבית נוהגת רק בארץ, אולם מה מלמדת הפעם השניה?

ונראה שבא לרמוז מה שכתב מורנו הרב רבי יעקב מדובנא ז"ל בקול בוכים בפסוק (איכה ה, א) "זכור ה' מה היה לנו", שענין נגע צרעת בבתי ארץ ישראל מורה שאין ארץ ישראל אלא לישראל וקשורה בהם ממש בדביקות בנפש, ומרגשת בבריאותם ובחולאיהם, וכדביקות הקליפה בפרי שהולכת וגדלה עם הפרי וגם כן נחלשת עם הפרי בחולשתו. וכעובר במעי אמו שמרגיש האחד במקרה חברו, ככה ארץ ישראל מרגשת בקדושתן של ישראל, מוסיפים לה קדושה בקדושתן, וכן להפך תשפל בשפלותן חלילה. ולכן נצמחים הנגעים בבתי ארץ ישראל, אשר לא קרה כזה מעולם בשאר ארצות של חוץ לארץ, ואין זאת כי אם מצד החיבור שהיה לארצנו עמנו כאילו היא עצם מעצמנו, וכמעט שנחלית נפשנו ונכתמה בחלאת עוונה, תכף נראה הנגע בקירות בתינו אשר בארצנו, כאילו הרגישה הארץ את חוליינו ומכאובי נפשנו ונחלית גם היא עמנו. עיין שם באורך.

ר' יעקב קראנץ, המגיד מדובנא ע"ה, בפירושו על איכה מגדיר את הקשר ביננו לבין ארץ ישראל: קליפת הפרי הגדלה ומרגישה את מצב הפרי, וכעובר במעי אימו שהרגשותיהם משפיעות זה על זו ולהיפך. הצרעת בבתים, היא סימן לחולשה הקיימת בארץ, בעקבות החולשה הרוחנית של העם, ובעיקר בשל בעליו של אותו בית. אין דבר כזה בשום מקום בעולם! כל נחלה אחרת היא דוממת וחסרת הרגשה וחיות, ואין לה שום זיקה לעם היושב עליה. ארץ ישראל, ארץ החיים, מקרינה ומוקרנת מבניה, עם ישראל.

מסביר הרב שהרמז לכך נמצא בפרשתנו:

וזהו שאמר הכתוב "בבית ארץ אחוזתכם", כי יען שהיא אחוזה וקשורה ודבקה בכם ממש. וכל זה הוא בשורה טובה לנו ממעלת ארצנו המיוחדת רק לנו ולא לזולתנו, ויש בה מקומות הנצרכות לתיקון נפשנו ושלמותנו כמו הר הבית וכל אשר בו, ומוכשרת לנבואה וחכמה ורוח טהרה וקדושה הנאותים רק לישראל ולא לזולתם.

"אחוזה" אינה במשמעות של "נחלה", אלא במשמעות של "תפיסה ואחיזה". ארץ ישראל ואנחנו תפוסים זה בזה. לדבר משמעויות רבות, כגון: היכולת להתעלות ולהיתקן רק בה, והאפשרויות הרוחניות שיכולות להופיע רק כאן, כגון הנבואה ועוד.

יוצא אם כן, שדווקא מתוך המפגש עם מצב של גנאי – צרעת הבית – אנו לומדים מתוך החושך, את אורה הגדול של ארץ ישראל, שאנו והיא אחדות אחת ממש.

יהי רצון שנזכה לשכון כבוד בארצנו בקרוב אמן כן יהי רצון!

אמן ואמן.