בס"ד
קדושת זרע ישראל – מגנה מן
הפורענות / לפרשת בלק / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
מה היתה מחשבתו של בלק,
כאשר הוא גייס לשורותיו את בלעם? מדוע הוא חשב שבלעם יוכל להצליח לקלל את עם
ישראל?
רבינו מסביר כי בלק –
בכח טומאתו – הבין את מעלתם של ישראל, וממילא ידע לזהות את נקודת החולשה. כוחם של
ישראל בקדושתם. קדושת משפחותיהם. חולשה תבוא חלילה אם יהיו מעורבים בזרעם גם עמים
אחרים (חלק ב, אות א):
סמיכות הפרשה...יש להוסיף עוד דמתחילה היה בטוח בודאי שינצל על
ידי שיקלל אותם בלעם, כי היה חושב שגם שהבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם לתת לזרעו
את הארץ, זה דוקא על זרעו ממש הכשר, אבל אלו שהיו במצרים ושלטו בגופן כל שכן ששלטו
בנשותיהם, וזרע מצרים הֶם ח"ו.
בלק חשב שעם ישראל הבאים להכנס לארץ, אינם טהורים דים. הרי עם
ישראל היו נשלטים במצרים, ומי אמר שלא חיללו המצרים את נשות ישראל ח"ו? אם הם
מחוללים – ממילא קל יותר לפגוע בהם בכוח כישוף. אולם ניסי קריעת ים סוף ושאר
ניסי היציאה ממצרים העמידו אותו על טעותו: ה' עימהם, מה שאומר שיש קדושה בקרבם.
אולם זה נכון לגבי העם שיצא ממצרים. כעת, עם התקרבם לגבול מואב,
הם בשנה האחרונה למסעם במדבר, ואולי נפגעו רוחנית מצירוף הערב רב? הניסים הנפלאים
של חיסול האמורי המתוארים באריכות בחז"ל, ומביא אותם גם רש"י (על כא טו,
ד"ה ואשד הנחלים), מוכיחים לו שוב שהוא טועה:
אך כשראה הנסים הגדולים שנעשו בשביל ישראל במלחמת סיחון ככתוב
למעלה "ואשד הנחלים" וגו', ואיתא במדרש [תנחומא אות כ] על פַסוק
"אז ישיר ישראל" וגו' - שנעשו לישראל נסים בנחלי ארנון כנסים שעשה להם
בים סוף,...ולזה נתיירא בלק, כי אם זרע מצרים היו ח"ו לא עביד הקדוש ברוך הוא
ניסא לשקרי [ברכות דף נ"ח ע"א], וגם שכבר היו להם כמה נסים במצרים ובים,
חשב בלק אולי רובם כשרים היו, אך אחר כך כשערב רב עלו אתם נשתהו כמה שנים במדבר אולי
נתערבו עם הערב רב ולמדו ממעשיהם וזרעם אינו כשר ח"ו. אבל כשראה שגם אחר כך
נעשו להם הנסים הנזכרים
כניסים שנעשו להם בים סוף נתיירא,
התלמוד בברכות מלמד שאין ה' עושה ניסים לאדם שקרן או לצורך שקר.
ערב רב, אינם שייכים לעם ישראל שעליו נאמר "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ
שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא(. אם כן, מסיק בלק שגם במהלך אותם 40 שנה, לא חולל זרעו של עם
ישראל בעירבוב עם אחרים.
האם הוא יסיק מזה את המסקנה
המתבקשת ולא יתעסק עם עם ישראל? כנראה שלא:
ואף על פי כן לא נמנע מלשלוח לבלעם אולי יצליח בקללתו ח"ו,
עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "לא תאור את העם כי ברוך הוא" - שזרע כשר
וברוך הוא, ולאפוקי (=ולהוציא) מדעתו של בלק...
נקודות ספק קלושות
שמקננות בו גורמות לו לנסות ולקלל את עם ישראל. עד שהקב"ה מודיעו: עם ישראל
הוא המבורך בטבעו, וממילא אין לחפש בו חסרונות מהסוג האמור.
נלמד מכאן עד כמה חשובה
שמירת ייחודו של עמנו הקדוש, לבל יתערבו בו מעמים אחרים שלא לפי ההלכה. שמירה זו
גורמת להגנה רוחנית גבוהה מכל פגע וקללה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה