בס"ד
מה הוא מאכיל, אף אתה
תאכיל! / לפרשת ראה / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
מצוות רבות נאמרו
בפרשתנו. רבות קשורות לכניסה הקרובה לארץ: כילוי עבודה זרה, גירוש הגויים משבעת
העממים, וכן מצוות הקשורות לתבואת הארץ, 'מצוות התלויות בארץ'.
אחת מהן היא מצוות מעשר
שני, עשירית היבול אותה מפריש החקלאי ואוכל בטהרה בירושלים.
רבינו יגלה רמז נטמן
באופן שבו התורה מצווה על מצווה זו (אות ה):
"עשר תעשר"
(יד, כב). אפשר לפרש בדרך רמז, עש'ר גמטריא 570, אם אדם יוציא העשירית מזה הוא
חמשים ושבע, כחשבון ז'ן, לרמוז שיש לו לאדם להיות הולך בדרכיו יתברך, מה הוא רחום
גם הוא יהיה רחום, זן ומפרנס להזקוקים לפרנסה.
כלל יסוד לנו בעבודת
המידות: אם רצוננו לדעת מהי הדרך הנכונה – עלינו להתבונן כיצד נוהג ה', ולהדבק
בדרך זו. הקב"ה זן ומפרנס לכל. מקור החיות והברכה. בדבר זה עלינו לדבוק בו
ולדאוג לפרנס את הזקוקים לכך. היכן הדבר רמוז?
וזהו "עשר תעשר",
רוצה לומר 'תעשר' תיבת 'עשר'.
תעשר – תוציא עשירית –
מהמילה 'עשר'. יוצא המספר 57 שהוא בגימטריה 'זן'. (בשיפולי גלימת הרב נוסיף שאם נשים
לב נבחין שמילה זו – 'זן' - רומזת לשמות ה' 'אל הויה', והדברים נפלאים, ועולים
בקנה אחד).
מכיון שנתגלתה לנו דרך רמז
זו, נראה כי היא גם נכונה בכיוון השני: ל'עשר' את המילה 'מעשר':
וכן בהיפך אם נוציא
המעשר מתיבת תעש'ר (970) הוא צ"ז (97) כחשבון זמ'ן, לרמוז שיש לו לאדם לתת
צדקה מן ממונו, כי אין לו בטחון בממון שלו והזמן הוא בלתי נאמן, וכמו שדרשו בגמרא
(שבת קנא, ב, על דברים טו, י) "כי בגלל הדבר הזה", גלגל הוא שחוזר בעולם.
על הפסוק בפרשתנו המדבר
על נתינת הלוואה לעניים לקראת שנת השמיטה, התורה מבטיחה ברכה ומניעת הפסד למלווה.
חז"ל עמדו על הלשון הלא רגילה "כי בגלל" (ביטוי יחידני
בתנ"ך!) ודרשו ממנה מוסר: העושר לא מובטח לאיש. האדם עלול להיות לעיתים למעלה
אולם חלילה לעיתים למטה. אומר לנו הקב"ה: תעשר בזמן! כשיש לך יכולת וברכה!
היום תוכל לתת ובשפע – ומי יודע מה יהיה מחר? 'עשר את המילה 'תעשר', ותמצא את הזמן
הבוגדני והמתחבא.
נסתרות לשון הקודש כפי
שחושף לנו רבינו מראות על העומקים הרבים עד אין קץ הקיימים בכל מילה ומושג בתורתנו
הקדושה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה