בס"ד
ארבעת האפשרויות –
והמתוקה שבכולן! / לפרשת ניצבים / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
יסוד הבחירה הוא עמוד
עליו עומדת התורה כולה. ללא בחירה חופשית אין שכר ואין עונש, ובכלל אין ציפיה
למוסריות כלשהי, ונהיה העולם הפקר חלילה. רעיון זה חוזר גם בפרשתנו (דברים ל, טו):
רְאֵה
נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת
הָרָע
מוצגת כאן אופציה של
בחירה בין הטוב שתוצאותיו חיים, לבין הרע שתוצאותיו הפוכות חלילה.
אמנם רבינו מוצא רמז
נפלא נוסף בפסוק זה. רמז המתחבר לימים אלה, של ערב יום הדין (אות ח):
אפשר לפרש על פי מה
דאיתא בפסיקתא רבתי (פסיקתא דרב כהנא כד, ז): "שאלו לחכמה חוטא מה עונשו?
אמרה להם "חטאים תרדף רעה", שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה להם "נפש
החוטאת היא תמות", שאלו לתורה חוטא מה עונשו? אמרה להם "יביא קרבן
ויתכפר לו". שאלו להשם יתברך חוטא מה עונשו? אמר להם "יעשה תשובה ויתכפר
לו", הדא הוא דכתיב (תהלים כה, ח) "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך",
עד כאן.
ישנו מדרש עמוק המספר על
מעין משאל שנערך בין מקורות סמכות שונים בעניין תוצאות החטא, "חוטא מה
עונשו". החכמה, המיוצגת על ידי ספר משלי (יג כא), גוזרת על האדם בריחה בלתי
פוסקת מדברים לא טובים. הנבואה, המיוצגת על ידי ספר יחזקאל (יח, ד) מחמירה את
עונשו של החוטא וגוזת עליו מוות, לא אלינו. התורה המיוצגת על ידי ספר ויקרא מציעה
את פתרון הקרבן. רק כאשר פונים לקב"ה בכבודו ובעצמו עולה הפתרון של חזרה
בתשובה.
יש במדרש זה רבדים שונים
של משמעויות, אולם רבינו נעזר בו כדי לבאר את הפסוק שלנו באופן מחודש: הפסוק לא
מציג רק שתי אפשרויות של בחירה לפני האדם אלא ארבע! כל אחת מהמילים (החיים, הטוב,
המוות, הרע) רומז לאחת הדעות שהוזכרו במדרש:
וזה רמז הפסוק, "ראה
נתתי לפניך היום", רמז לעולם הזה על דרך שדרשו (עירובין כב, א) בפסוק (לעיל ז,
יא) "היום לעשותם - היום לעשותם ולמחר לקבל שכר",
המילה 'היום' רומזת
למציאות של החיים בעולמנו, העולם הזה, עולם העבודה.
"את החיים"
וכו' רמז לארבעה סוגי כפרה: "את החיים", רמז לתשובה. "ואת הטוב",
רמז לקרבן שהוא טוב לאדם, דבמקום שהיה צריך לו מיתה בא הקרבן במקומו. "ואת
המות", כתשובת הנבואה "נפש החוטאת היא תמות". "ואת הרע",
כתשובת החכמה "חטאים תרדף רעה".
בעולמו של הקב"ה,
עולם טוב, של רצון לטהר עולם מחטאי האדם ונפילותיו, ישנם גם אופציות של מוות ורע
בר מינן. אולם הבשורה הטובה מגיעה בסיכום:
על כן "ובחרת בחיים"
כתשובת השם יתברך שאין טובה הימנה.
אין לה' חפץ בקרבן, מוות
או יסורים לחוטא. קורא לנו הקב"ה: שובו בניי! דלתי פתוחה לכבודכם! השיבו וחיו! זו היא הציפיה האמיתית של הקב"ה מאיתנו!
האם נבחר בחיים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה