לנווט נכון את החיים / לפרשת וישב / אור החיים הקדוש
מתארים את ישיבתו של יעקב אבינו בארץ
כנען, ומיד יש פירוט של התולדות, עם פתיחה במילה "אלה". יש לנו כלל
המקובל מחז"ל: אם כתוב אלה, המשמעות היא שהסיפור שיסופר פוסל את הנאמר קודם
לכן, ואם כתוב ו-אלה, בתוספת ו' החיבור, הרי שלפנינו יתואר המשך של הנאמר קודם
לכן. לאור זה נשאלת השאלה: מה בא הכתוב לפסול ממה שכבר ראינו בתולדותיו של יעקב?
מסביר ר' אוהח"ק (אור החיים
בראשית פרק לז, ב):
ויראה כוונת הכתוב היא על דרך אומרם
ז"ל (שם) בקש יעקב אבינו לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, והוא אומרו אלה
תולדותיו של יעקב פירוש מה שעבר עליו מהרוגז, שהכתוב בא להודיע מכירת יוסף וצערו
של יעקב הוא יעקב הגורם במה שביקש לישב דכתיב וישב יעקב ובזה תולדותיו הם אלה יוסף
בן וגו' ונתגלגלו הדברים, כי האדם גורם לעצמו את כל אשר תבאנה עליו. כי אין דבר רע
בא מהאדון הטוב לכל ובפרט לידידיו יעקב וכיוצא בו.
רש"י בתחילת הפרשה מוכר: יעקב
מבקש שלווה אחרי שנים קשות שהיו לו. אולם הדבר לא מוצא חן בעיני הקב"ה, כי
ליעקב יש משימות לביצוע, לפי רצון ההשגחה האלוקית. מכיוון שהוא מבקש לפעול בדרך
זו, הקב"ה מאפשר לדרכים אחרות להשפיע על חיי יעקב, כולל משבר קשה בין הבנים
המביא לגלות מצרים בסוף התהליך.
היסוד המתחדש כאן הוא האחריות של האדם
על חייו. ייתכן והיו יכולות להיות דרכים רבות להוריד בסופו של דבר את ישראל
למצרים, אולם הדרך הזו שבסוף כשהדבר קרה, נגרמה לא מעט בגלל המהלך של יעקב. אדם לא
יכול לעשות מעשים ולא לצפות למשמעויות שייגרמו מהם.
עם כל זה שישנו מהלך כללי שהקב"ה
מכווין את עולמו, עדיין ניתנת ביד האדם בחירה לפעול בכיוונים נכונים כדי להגיע
לאותם יעדים, ואל לו לאדם לסמוך על הנס, ולקוות שהדברים יקרו מעצמם כאשר הוא אינו
פועל בכיוון הנכון.
יהי רצון שנזכה לפעול בכיוונים הרצויים
לפניו יתברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה