בס"ד
לזכות לילדים משובחים
כשמן זית! / לפרשת תצווה / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
חינוך בדרכה של תורה היתה
מאז ומעולם דאגה ראשונה במעלה של כל רב המנהיג ציבור. תלמידי החכמים חשו את
האחריות על ההמשכיות של המסורת היהודית דרך העצמת לימוד תורה, בניין המידות ועבודת
התפילה. הם טרחו לפעול ולבנות, ולפעמים גם להאבק, על שמירת רצף המסורת.
סוגיה זו הניעה כמובן את
רבינו וכך הוא דרש דרך רמז מתוך הפרשה (אות ב):
ואתה תצוה את בני ישראל,
ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור (כז, כ) אפשר לפרש על פי מה שפירשתי בזולת זה
הפסוק (תהלים קכח, ג) "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך", הכוונה האדם
בחינוך בניו ובנותיו ומשפחתו צריך להתנהג אתם כשתילי זיתים שכותשין אותם, ורק אחר
כך יוציאו שמן זית טוב
דוד המלך משבח את האיש
אשר הוא ירא ה'. בין שאר שבחיו מתוארים ילדיו הנמצאים סביב שולחנו כשתילי זיתים.
מהי המשמעות של דימוי זה? שיש שם פוטנציאל טוב, אולם הוא לא יצא לאור רק אם יעובד
כראוי:
אבל אם יהיו זיתים כמות
שהם אז תמיד נשארים מרים, כן האדם אם לא יחנך משפחתו ויפתח עיניו לעקוב אחרי
התנהגותם וכל דבר שאינו יפה בעיניו יעיר להם, אז חלילה יהיו בניו משחיתים בר מינן.
אם אדם משאיר את זיתיו
בעינם הם נשארים מרים ובלתי אכילים. אם רוצים להוציא מהם את טובם, יש לעיתים גם
להיות תקיפים ואיתנים, ובזה יצא השמן הטוב.
חינוך הוא פעולה מתמדת
של תשומת לב ואיכפתיות על תנועתם ואורח חייהם של הילדים. לעיתים יש להיות בבחינת
'כנשר יעיר קינו', נוגע ואינו נוגע. לעיתים יש לבקר ולהציב גבולות ברורים ואף
נוקשים. זהו הלחץ שיוציא מהזית המר את השמן המאיר.
וזהו רמז הפסוק
"ואתה תצוה את בני ישראל" לחנך בניהם ובנותיהם בחינוך תורני ומוסרי,
"ויקחו אליך" ללמד אותם לקח ההולך בכוון שלך על פי הדת והמסורת, וזה
כאשר יתנהגו אתם כמו "שמן זית זך" שאינו זוכה לזה רק כאשר יהיה כתית פעם
אחרי פעם, ורק אז יהיה "למאור", כך תתנהג עם חינוך המשפחה, ואז יהיו
"להעלות נר תמיד" להיות נר התורה מאיר תמיד לרגלם.
בבניין המשכן, שרומז
אולי גם לבניין ביתו הפרטי של האדם, נרמז התהליך החינוכי: את בניו של עם ישראל, יש
לחנך בחינוך ברוח מסורת ישראל, באכפתיות רבה, ולעיתים גם בתקיפות, ומתוך כך תאיר
נשמת הילד, ותבחר בטוב ובישר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה