כשהמתפלל יודע שאין לו באמת אלהים...

 

בס"ד

כשהמתפלל יודע שאין לו באמת אלהים... / להפטרת פרשת כי תשא / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

הנבואה על אליהו הנביא ועימות הכרמל היא אחת הדרמטיות ביותר בנביאים. מול ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל, עמד אליהו לבדו, ביקש מהעם לבחור, ואחר כך הציע את המבחן הגדול - מי יוריד אש מן השמים. נביאי הבעל קראו אל אלוהיהם מן הבוקר ועד הצהרים. לאחר שלא קיבלו מענה, פנו לגידוד (=פציעה עצמית) וצעקה (מלכים א יח, כח):

וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.

ויש לשאול: מה עניין ה"קול הגדול" כאן? האם הגובה של הצעקה משנה משהו בפנייה לאלוהיהם?

רבינו רפאל צבאן ע"ה עומד על כך (אות יא):

"ויקראו בקול גדול" - עם שלש תיבות יעלו גימטריא "חיאל בית האלי" בדיוק. לרמוז מה שאמרו במדרש  שנביאי הבעל חפרו מנהרה מתחת למזבח, והחביאו שם אדם אחד בשם חיאל בית האלי כדי להצית אש בעצי המזבח מלמטה, כאשר ישמע קולם, אך השם יתברך זימן לו נחש שם הכישו ומת.

נביאי הבעל לא הסתפקו בצעקות. הם חפרו מנהרה חשאית מתחת למזבח, והחביאו שם איש אחד, ושמו - חיאל בית האלי. תכניתם: בשעה שישמע חיאל את קולות נביאי הבעל קוראים בקול גדול, הוא יצית אש בעצי המזבח מלמטה, ויעשה את "הנס" בעצמו!

אלא שהקדוש ברוך הוא הכין לחיאל תשובה הולמת: נחש הכישו, ומת שם בתוך המנהרה.

כאן מוצא רבינו את החיבור הנסתר: אותו קול גדול שבו קראו נביאי הבעל כביכול לאלוהיהם - הוא הקול שנועד לסמן לחיאל להצית את האש! ולכן הכתוב מרמז בדיוק בשלש המילות "ויקראו בקול גדול" - שעולות בגימטריה "חיאל בית האלי" - אל מי קראו בקולם הגדול. לא לבעל. לחיאל!

רבינו בעינו החדה מבחין כי מה שהתורה שבעל פה מספרת, ונראה לעיתים לעיניהם של ליצנים כמעין תוספת ספרותית משעשעת, אינו אלא השלמה של התמונה כפי שהיתה, אלא שהנביא רומז זאת בעדינות דרך הגימטריה.

 

שבת שלום,

רועי